מחשבות על הקשר בין שכמה לעקמת

תיאור מקרה

לר', אישה כבת שלושים, יש עקמת קמורה ימינה. היא מתלוננת על כאבים מתחת לשכמה הימנית, ובנוסף היא מציינת שמפריע לה "שהיא עקומה".

בתחילת הטיפול אני מבקשת ממנה לשבת על המיטה עם הרגליים על הרצפה. היא מתיישבת באופן ברור על עצם המושב השמאלית. על עצם המושב הימנית כמעט ואין משקל, והיא כמו מרחפת באוויר.

אני מנסה לגלגל את האגן של ר' מצד לצד כאשר כפות הידיים שלי תומכות בשני צידי האגן שלה. 

היא מאפשרת את העברת את המשקל שמאלה, אך לא לצד ימין. בהמשך הטיפול, כשהיא שוכבת על הגב, ניכר הבדל גדול בין השכמות ובית החזה בשני הצדדים: לצד שמאל של הגוף יש יותר אזורי מגע עם המיטה, בעוד השכמה ובית החזה בצד הימני של הגוף מורמים מעט מעל שטח פני המיטה, ובית החזה נראה מגולגל שמאלה. הראש פונה גם הוא שמאלה.

אני מבקשת מר' להעמיד את הרגליים, לשלב ברך שמאל על ימין ולהטות את הברכיים שמאלה. תוך כדי כך אני מניחה את ידי על חלקים שונים של שכמתה הימנית ומלווה את תנועתה. לאחר מכן אני מבקשת ממנה לעשות אותה תנועה לכיוון ההפוך, כאשר ברכה הימנית משולבת מעל השמאלית. כמקודם, אני מניחה את ידי על חלקים שונים של שכמתה השמאלית ומלווה את תנועתה.

גם הפעם, ההבדלים בין שני צידי גופה של ר' ברורים: בעוד שכמתה השמאלית מגיבה הן להטיית הרגליים ימינה והן להטייתן שמאלה, שכמתה הימנית לא מחליקה על גבי הצלעות ולא נמשכת או נדחפת על ידי האגן, לא בהטיה ימינה ולא בהטיה שמאלה. אני מסיבה את תשומת ליבה של ר' להבדלים הללו.

ברגע ראשון זה נראה לי הגיוני ומתבקש שהצלעות הבולטות ימינה יפריעו לחופש התנועה של השכמה הימנית, אבל אז עוברת לי בראש מחשבה חדשה: הרי החיבור הגרמי היחיד של השכמה לשלד הוא לעצם הבריח; כל שאר חיבוריה לשלד הם באמצעות שרירים, כך שאין שום סיבה שהשכמה לא תחליק באופן חופשי על גבי הצלעות לכל הכיוונים ששכמה יכולה להחליק אליהם, גם כשהצלעות בולטות הרבה ימינה.

אני משתפת את ר' במחשבה שלי, והיא מופתעת מאוד לשמוע את הרעיון הזה. אני מסבירה לה איך בנויה השכמה ואיך היא מחוברת לשלד, ומבקשת ממנה לשכב על הבטן ובשכיבה על הבטן, כשמשקל הגוף אינו מונח על השכמות. תוך זמן קצר ומעט התערבויות, השכמות מחליקות באופן חופשי לכל כיוון. ר' מבחינה בזה.

אני מבקשת ממנה לחזור לשכב על הגב. השכיבה נראית אחרת לגמרי עכשיו. השכמה הימנית מונחת חופשית וצמודה למזרן, וקשה להבחין שעל המיטה שוכבת אישה עם עקמת. אני מבקשת ממנה לשלב ברכיים ולהטות אותן פעם ימינה ופעם שמאלה. הפעם השכמה הימנית מחליקה ברכות על גבי הצלעות, ונמשכת באלגנטיות באלכסון ושמאלה כאשר ר' מטה את ברכיה שמאלה.

אני מבקשת מר' לשבת. היא אומרת בהפתעה ובשמחה, "אני ישרה". אני מפנה את תשומת ליבה לכך שעכשיו היא יושבת על שתי עצמות המושב בשונה מהאופן שבו ישבה בתחילת הטיפול. אני מגלגלת שוב את האגן שלה מצד לצד בעזרת כפות ידיי, והפעם ר' כבר מצליחה להעביר את משקל גופה גם לצד הימני ללא כל קושי.